יש לכם ילד "נוח? יש מצב שזאת הסיבה שהוא חולה כל הזמן

טפו-טפו, היא בסדר", כתבה לי אמא אחת השבוע, והצליחה, כמו בכל פעם, להעלות חיוך ענקי על שפתיי.

ההודעות האלה מרגשות אותי תמיד, אבל זאת ריגשה אותי במיוחד, כי נזכרתי במצב בו היא הגיעה אליי, ובאותה הזדמנות הזכירה לי איזו זכות יש לי וכמה אני אוהבת את העבודה שלי.

היא הגיעה אליי לראשונה לפני שנה, עם הבת שלה בת השנתיים וחצי. רופא הילדים שלה הפנה אותה אליי, אחרי שכבר לא ידע איך לעזור לה.

כל חודש דלקת ריאות,

כל חודשיים דלקת אוזניים,

כמויות בלתי נגמרות של אנטיביוטיקה,

אינהלציות עם וונטולין.

"היא ילדה מאוד נוחה", סיפרה לי אמא שלה, "סובלת בשקט".

המשפט הזה כיווץ לי את הלב ובמקביל, גם הדליק לי נורה אדומה.

אחרי המפגש הראשון, שאני תמיד צוחקת שלא מבייש חקירה של השב"כ, התאמתי לה רמדי, תרופה הומאופתית. אני לא יכולה להסביר במילים כמה החקירה הזאת חשובה, כי היא מאפשרת לנו בעצם להבין את הסיפור שהגוף מספר לנו, את הסיפור שהילדה מספרת בלי מילים.

ומה גיליתי באבחון?

גיליתי שהילדה נמצאת בסטרס, שהגוף שלה מכווץ והיא מפחדת שאימא שלה לא תהיה מרוצה ממנה. את הפחד הזה, אם תהיתם, אפשר ממש לראות בעיניים.

ושלא תטעו! אמא שלה אישה מקסימה, משדרת המון אהבה ואיכפתיות. אבל הילדה כל הזמן עקבה אחרי התגובות שלה והשתדלה להתאים את עצמה אליהן.

ילדים מרצים הם ללא ספק נוחים יותר… אבל כן, לא פעם גם חולים הרבה יותר.

בשביל לרצות את אמא שלה, הקטנה הזאת הייתה צריכה לדכא את ה"אני" הפנימי שלה ולהתאים את עצמה לסביבה.

הדיכוי הזה גורם להצטברות של האנרגיה השלילית בפנים. אם ילד מונע מעצמו בכי, לצורך העניין, כי הוא רוצה שלאמא יהיה שקט, האנרגיה הזאת ממש "נתקעת" בפנים, לא נעלמת.

כאשר זה עובר את הגבול, וכל אחד עם הגבול שלו, אנחנו מתחילים להתכווץ כדי להחזיק את כל הרצונות הכלואים האלה בפנים, ורק זה לכשעצמו לוקח מהגוף הרבה מאד אנרגיה. ההחזקה הזאת דורשת המון משאבים פנימיים, היא מחלישה את הגוף, ואז תחשבו כמה מעט משאבים נותרים לו על מנת להגן על עצמו מפני וירוסים וחיידקים.

וזה בדיוק מה שראיתי בתינוקת החמודה הזאת, שהשקיעה כל כך הרבה משאבים בלעצור את הרצונות הטבעיים שלה, והייתה חולה כל פעם מחדש.

וזאת גם הסיבה שרופא הילדים החכם שלה הבין שהוא לא יכול באמת לעזור לה, כי תנו לי לגלות לכם סוד: כמה אנטיביוטיקה שלא תתנו, הדלקת לא באמת תעבור. עוד לא נולדה אנטיביוטיקה נגד ריצוי. ההומאופתיה, לעומת זאת, יכולה לאבחן את שורש הבעיה ולטפל בה באמצעות הרמדי הנכונה, באופן טבעי, ללא חומרים כימיים שרק משתיקים את הסימפטום.

התחלנו תהליך.

והילדה? כבר לא הייתה הילדה "הנוחה" שאמא שלה הכירה… הזהרתי אותה מראש שזה מה הולך לקרות…

בעקבות הטיפול היא למדה להגיד לא ולעמוד על שלה, התחילה להתעקש על הצעצועים שלקחו לה, התחילה לסרב לאכול את כל מה שנתנו לה. היא התחילה להביע את הרצונות שלה והפכה לילדה דעתנית וחזקה. במקביל, גם המערכת החיסונית שלה הלכה והתחזקה.

במשך חצי שנה נפגשנו אחת לחודש. היו עליות וירידות אבל הדלקות הלכו ופחתו וגם העוצמה שלהן ירדה מפעם לפעם.

הומאופתיה זה לא קסם, אלא תהליך.

זה היה תהליך הריפוי שהחזיר את הילדה לקו הבריאות, שהחזיר אותה אל עצמה, אל הרצונות שלה. עכשיו הגוף שלה כבר לא היה צריך לצעוק יותר, כי הקשיבו לו. הקשיבו לה.

עכשיו אנחנו כבר לא זקוקות למפגשי מעקב. אני רק מתעדכנת מדי פעם בוואצפ ומקבלת את התשובה המהממת הזאת: טפו-טפו, הילדה בסדר! וכולנו מרוצים. כמה אני אוהבת את העבודה שלי, כבר אמרתי?

ולנטינה גליק,

הומאופתית קלאסית, RCHom

www.panacea4u.com

054-9287054

יש לכם ילד "נוח? יש מצב שזאת הסיבה שהוא חולה כל הזמן