
"אני חייב לשירותים," אמר הגוף בנשימה כבדה, כמעט מתחנן.
"עכשיו? באמת?" השיב האדם בקוצר רוח, "אין לי זמן לזה. תתאפק."
"אני מתאמץ... אבל לא יכול יותר," לחש הגוף, כאילו כבר איבד תקווה.
האדם נאנח. "עוד קצת, בסדר? תן לי לסיים את המשימה הזו."
השקט שעטף את החדר לא החזיק זמן רב.
"אני כואב," אמר הגוף, הפעם בקול שבור יותר, "אני כבר לא עומד בזה."
האדם גלגל עיניים. "אתה תמיד מגזים. אני עובד כאן קשה כדי שכולנו נצליח. אז פשוט תחזיק מעמד!"
ממעמקי התודעה נשמע קול עדין, כמעט בלתי מורגש. "ומה איתי?" שאלה הנפש בקול רך אך חדור כאב.
האדם הביט למעלה, כאילו כדי לזהות את מקור הקול. "לא עכשיו. אין לי זמן לשטויות האלה."
הנפש לא ויתרה. "אתה מתעלם ממני כבר ימים, שבועות... אני מתחננת שתעצור רגע, שתשמע אותי."
"אני שומע אותך," חתך האדם, "אבל אין לי ברירה. יש יותר מדי דברים לעשות. את והגוף צריכים להבין שאני עובד לטובת כולנו."
הגוף צחק במרירות. "לטובתנו? כי נראה לי שאנחנו אלו שמשלמים את המחיר. כל הלחץ הזה, האוכל המהיר, החוסר בשינה... מתי תבין שאנחנו לא מכונות?"
"אתם סתם מגזימים," ענה האדם, מנסה לשמור על חזות קשוחה.
הנפש והגוף החליפו מבטים דוממים.
"יש רק דרך אחת לגרום לו לעצור," לחשה הנפש לגוף.
"אני יודע," אמר הגוף בעצב, "אבל אני שונא את זה."
"גם אני," השיבה הנפש, "אבל אם לא נעשה את זה עכשיו, זה רק יחמיר."
הגוף השפיל את עיניו. "בסדר... נעשה את זה."
למחרת בבוקר, האדם פקח את עיניו בקושי. תחושת עייפות כבדה השתלטה עליו, גרונו בער, ראשו פועם מכאב.
"מה זה? אני חולה?" מלמל לעצמו.
"כן," ענה הגוף בקול יציב. "סוף סוף עצרת."
האדם, במקום לעצור, שלח יד לארון התרופות ושלף נורופן. "אני אקח כדור ואמשיך."
"אתה רציני?" שאל הגוף.
"כמובן," השיב האדם, "אין לי זמן להיות חולה."
הנפש נאנחה. "זה לא ייגמר טוב."
יום חלף, הכאב חזר. "שוב אתה? טוב, אני אקח אדוויל הפעם."
עוד יומיים עברו, הכאב התגבר. "שניים הפעם," מלמל האדם, לוקח גם נורופן וגם אדוויל יחד.
"זה כבר מגוחך," אמר הגוף. "אתה לא מקשיב בכלל."
"מה הבעיה? אני מתמודד!" התעקש האדם.
אבל לא חלף זמן רב עד שהגוף נשבר לחלוטין. החום טיפס, הראש פקע מכאב, והאדם קרס על המיטה, חסר אונים.
"עכשיו תעצור," אמר הגוף בשקט.
האדם פקח עיניים ריקות, מבולבל. "מה... מה קרה לי?"
"ניסיתי לדבר איתך," ענה הגוף, "אבל היית עסוק מדי בלרוץ קדימה. עכשיו אין לך ברירה."
הנפש התקרבה, לוחשת ברכות. "אולי עכשיו, כשתשכב כאן חסר כוחות, תקשיב לנו באמת."
למה אנשים פועלים בדרך כזאת?רובם יגידו שזה "האופי שלהם", אבל…בפועל, זה לא רק עניין של אופי. מאחורי ההתנהלות הזו מסתתרת סיבה פנימית עמוקה שלא מאפשרת להם לחיות בדרך אחרת.
לחלק זה נובע מחרדת יתר, לאחרים – צורך לרצות כל הזמן. יש כאלה שמכורים לעשייה ולמשימות, בעוד אחרים חייבים לשלוט על כל פרט קטן בסביבתם.חלקם פוחדים מביקורת אם לא יסיימו הכול בזמן, ויש גם כאלה שעסוקים כדי לברוח מרגשות לא נעימים, שאינם יודעים לתת להם מקום.
לכל אחד יש סיבה משלו.ולכל אחד – הרמדי ההומאופתי שלו, שיכול לעזור ולאזן את ההתנהלות מתוך טיפול בשורש הבעיה.
הנה כמה דוגמאות:
Nux Vomica
הרמדי לאנשים שמנהלים אורח חיים אינטנסיבי, חיים במתח מתמיד, עובדים שעות ארוכות, ו"מכורים" להספקים ולביצועים. אלה אנשים שמתלוננים על כאבים בבטן, עצירות או קושי בעיכול, אבל לא עוצרים להקשיב לגוף. לרוב הם גם צרכני קפה ומשככי כאבים סדרתיים.
Arsenicum Album
מתאימה לאנשים שמלאים בחרדה פנימית, תחושת חוסר שקט ודאגה תמידית שמובילה לעייפות פיזית ונפשית. הם נוטים להיות פרפקציוניסטים ודוחפים את עצמם קדימה, למרות חולשה ניכרת בגוף.
Carcinosin
רמדי עבור אנשים שמקדישים את עצמם לחלוטין לעבודה, למשפחה או לאחרים, עד שהם שוכחים לדאוג לעצמם. הם חיים במתח מתמיד מתוך רצון לרצות ולעמוד בציפיות, ומגיעים לקריסה כשכבר מאוחר מדי.
Ignatia Amara
רמדי שמאפיינת אנשים שנוטים להדחיק רגשות ולפעול מתוך תחושת "חובה". הם מסתירים את הכאב הפנימי שלהם, מתנהגים כאילו הכול בסדר, עד שהגוף מתחיל לזעוק.
Agaricus Muscarius
רמדי שמאפיינת אנשים שחווים מתח רב ולחץ נפשי, שמתבטא בעוויתות, רעידות, כאבים נוירולוגיים או תחושת "שריפה" בעור. אלה אנשים שלעיתים קרובות מרגישים שהם "מתפוצצים" מעומס, אבל לא יודעים איך לעצור – עד שהמערכת קורסה.
Bryonia Alba
רמדי שמאפיינת אנשים ש"תקועים" במעגל של עבודה ודאגות, מתוך פחד ממשי לאבד שליטה, במיוחד בתחום הפרנסה. הם נוטים להתכנס ולהסתגר – גם פיזית וגם רגשית – כשהגוף מאותת להם שהם זקוקים למנוחה. לרובם קשה לעצור באמת עד שהכאב הופך לבלתי נסבל.
הומאופתיה היא לא רק טיפול בסימפטומים, היא פילוסופיה של חיים.היא עוזרת לגוף ולנפש לקיים דיאלוג, למצוא שפה משותפת ולעבוד יחד – במקום להיאבק זה בזה.
חשוב להדגיש: הומאופתיה לא משנה אופי, אלא מאפשרת לאדם לחיות באיזון ובהרמוניה עם עצמו ועם הסביבה שלו.
אז לכל אלה שמרגישים את המחיר הכבד – כדאי שתדעו: יש דרך אחרת. 🌿
האתר הרשמי שלי: www.valentinaglik.com
הצטרפות לדיוור חדשות בנושאי בריאות, הומאופתיה וחיים באופן כללי:
댓글