top of page
  • תמונת הסופר/תValentna Glik

CARCINOSINUM - מושלם


אובססיה לאוכל Carcinosinum

"יש לי אובססיה לאוכל. אני אוכלת כל הזמן, ובכל פעם אחרי זה אני מרגישה נורא, כי אני משמינה! אני מפחדת ששוב אהיה שמנה כמו בילדותי, כשקראו לי שמנה בבית ספר ואף אחד לא רצה להיות חבר שלי.


ואני גם עייפה כל הזמן. אולי דווקא זו הסיבה לכך שאני אוכלת כל-כך הרבה. בכלל אין לי מרץ. קשה לי להתרכז, ואני חושבת רק על האפשרות ללכת לישון. למרות שאני ישנה מספיק שעות.


רק השתחררתי מהצבא, ונהיה לי הרבה זמן פנוי, אבל אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני לא יכולה ככה. אני תמיד חייבת להיות עסוקה, אחרת יש לי הרגשה שבזבזתי זמן לשווא. ועוד אני מרגישה ריק, איפשהו שם, בלב, כי נפרדתי מחבריי שהייתי איתם יחד בצבא. תמיד קשה לי להיפרד. היו לי יחסים טובים עם אנשים בצבא, הרגשתי שאהבו אותי שם. חשוב לי מאוד שיאהבו אותי. ועכשיו חזרתי הביתה ואני חושבת רק על איך לברוח משם, כי אימא שלי... אין לי חיבור איתה. בבית אני נחנקת. אימא שלי... היא כל הזמן מעבירה עליי ביקורת, ובא לי לברוח מהבית, אבל אין לי לאן לברוח. זה הדבר המורכב ביותר. אני לא יכולה לגור לבד, כי אני תלויה כלכלית בהוריי, וזה מאוד מבאס אותי.


אבל יותר מהכל מפריעה לי האובססיה שלי לאוכל. אני מרגישה שאני משמינה והופכת למכוערת, ואני מתחילה כל הזמן להשוות את עצמי לאנשים אחרים שיותר מוצלחים ממני. אני רוצה שיהיה לי את מה שיש להם!"


טיפלתי בבחורה הזו במשך חצי שנה. היא הגיעה עם תלונות על כאבים בבטן ועל בחילות שתקפו אותה כל בוקר. רופאים לא הצליחו לקבוע מהי הסיבה למצבה, והיא הייתה מאוד מודאגת מזה, חששה שיש לה מחלה נוראית. היו לה גם פחדים רבים הקשורים למצב הבריאותי, לכן היא טופלה ב-ARSENICUM ALBUM אשר שיפרה קצת את מצבה, אבל לא פתרה את הבעיה לחלוטין.


לאחר מכן הבחורה טופלה ב- PULSATILLA כי הדגש בתלונותיה הושם על כך ש"אף אחד לא אוהב אותי".


אחר-כך היא טופלה בעוד מספר רמדיס, אבל האובססיה שלה לאוכל בכל זאת נמשכה, אף כי כלל לא היה לה משקל עודף.


היא המשיכה לבוא לביקורים, ואני המשכתי לחפש את שורש הבעיה וניסיתי להתאים רמדי.


בפגישתנו השישית סוף כל סוף קיבלתי הארה לגבי המקרה הזה, ורשמתי לה CARCINOSINUM 200C, רמדי שהיא טיפול המפתח למקרים שבהם המטופלת חייבת לעשות משהו כל הזמן כדי לא לפספס דבר חס וחלילה, ויחד עם זאת, היא תמיד לא מרוצה מעצמה, כי בכל מקרה לא הכל נעשה או שנעשה אבל לא ב-100 אחוזים. ואם מדובר בגוף, אז רק 90-60-90 – אם יש אפילו סנטימטר אחד "יותר", אז זהו – אני שמנה!


אחרי הטיפול ברמדי הזה האובססיה לאוכל עברה, נגמרה העייפות, והבחורה התחילה להתייחס לסיטואציות שונות בחיים בצורה הרבה יותר רגועה.


מאז פגישותינו נפסקו.


שוב חשבתי עד כמה חוסר שביעות רצון שלנו מכך שלא הכל מושלם מחריב את חיינו ואת בריאותנו.


האם יכולתי קודם לחשוב על הרמדי המתאימה?

י

יתכן שיכולתי, אבל גם אני לא מושלמת בדיוק כמו החיים עצמם😊

ואתם? 😊


נ.ב. רוצה להזהיר אתכם מניסיונות של טיפול עצמי – הפוסטים שלי מיועדים להעביר מידע כללי, ואינני נושאת באחריות על המקרים שבהם אנשים הרואים תסמינים מתוארים שדומים לשלהם מחליטים לטפל בעצמם באופן עצמאי ללא הכשרה וללא ניסיון הנדרשים לכך.





6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page