לפעמים המטופל אינו מוכן לדון בנושא מסוים. ניסיון לשאול עליו באופן ישיר עלול להוביל רק להגברת ההגנות ולהסתגרות. במקרים כאלה, עשוי להיות מועיל להציע למטופל לא לדבר על הבעיה עצמה, אלא רק לתאר מדוע אינו מוכן לדון בה. התשובה לשאלה זו משקפת לעיתים קרובות מנגנון הסתגלות עמוק, ויכולה לשמש אינדיקציה חשובה בבחירת הרמדי. לדוגמה: פחד שאם יספר — זה אכן יקרה (Superstitious); חשש שהמידע ייוודע לאחרים והוא ייפגע (Fear, injury will be received) או שקרוביו ייפגעו (mind; ANXIETY; others, for)

רוב ההורים בטוחים: אם הילד לא מתקרר, לא שוכב עם חום ולא מפסיד בית־ספר — סימן שמערכת החיסון שלו עובדת מצוין. אבל למערכת החיסון יש היררכיה. המצב הבריא ביותר הוא כאשר הגוף יודע להגיב לאיומים ברמה החיצונית והבטוחה ביותר: באמצעות דלקת חריפה, חום, נזלת, כאב גרון — ואז להחלים. זה הרובד של הגוף. כאשר היכולת הזאת נחלשת, אותו מנגנון הגנה יכול “לעלות” לרמות גבוהות יותר — אל מערכת העצבים והמוח. ואז הגוף נראה “בריא”, אבל הילד מתחיל לסבול בצורה אחרת: קושי בריכוז, בלמידה, במוטיבציה, בק

יש כאלה שמחפשים איך לזכות בלוטו. יש כאלה שמנסים להפוך כסף לזהב. ויש אותנו — ההומאופתים — שמחפשים את הסימיליאום . (SILIMILIUM) מהו...

המטופלת: אישה, בת 75 תלונות עיקריות: סינוסיטיס כרוני עם התלקחויות תקופתיות, גודש באוזניים וירידה בשמיעה (במיוחד בצד שמאל). כאבי ראש...