
אבחון הומאופתי. מה זה?
אם אתאר לכם בעל חיים ואגיד רק שהוא לבן ופרוותי — כנראה שלא תדעו מיד במי מדובר.
אבל אם אוסיף שיש לו אוזניים ארוכות והוא אוהב גזר — תזהו מיד שזה ארנב.
ומה מעניין? הלבן והפרווה בכלל לא העיקר פה. אפשר היה גם לא להזכיר אותם.
אותו דבר בדיוק קורה באבחון ההומאופתי:
👉 ההומאופת לא מחפש סתם תסמינים, אלא את אותם מאפיינים אישיים, ייחודיים ומהותיים — אלה שחושפים את האישיות של האדם, כי רק ככה אפשר להגיע לשורש הבעיה.
🎯 המטרה של אבחנה הומאופתית היא להבין מה באמת צריך לרפא.
לא אילו תסמינים להסיר — אלא מה עומד מאחוריהם.
לכן אנחנו בעצם מחפשים תשובות לשאלות:
-
למה האדם חולה?
-
למה דווקא עכשיו?
-
ולמה דווקא בצורה הזו?
כדי להבין את זה — אנחנו בוחנים את מכלול הסימנים:
-
מילים וביטויים שהמטופל משתמש בהם
-
אינטונציה והפסקות בדיבור
-
מחוות, הבעות פנים, מבט בעיניים
-
אופן החשיבה והלוגיקה האישית
-
סגנון לבוש, התנהגות, אפילו אופן הישיבה
-
וכמובן — גם הסימפטומים הפיזיים עצמם:
-
מה בדיוק מפריע?
-
איך זה מתבטא?
-
מתי זה מחמיר או משתפר?
-
באילו נסיבות זה משתנה?
-
ואיך זה משפיע על האדם — רגשית, מנטלית ופיזית?
-
כל דבר שנושא עליו חותם של אינדיבידואליות — חשוב.
ומתוך כל המידע הזה — צריך לדעת לברור את העיקר.
מידע יש תמיד בשפע.
והתפקיד של ההומאופת הוא להפריד בין ה"פרווה" ל"אוהב גזר" — כלומר, להשאיר רק את מה שבאמת ייחודי לאדם שמולו.
📍 דוגמה מהקליניקה שלי:
הגיעה אליי אישה בת 70, שסובלת מדלקת כרונית של הסינוסים.
אישה נמוכת קומה, צנועה, לא מדברת הרבה.
כבר שלוש שנים היא סובלת מהתקפים חוזרים, ובחודשיים האחרונים זה כבר לא עובר — והיא תלויה בטיפות הורמונליות — משתמשת בהן על בסיס יומי.
במהלך השיחה התברר שמדובר באישיות מופנמת ומסוגרת.
קשרים חדשים — קשים עבורה.
ההירדמות — קשה.
והיא גם סובלת מעצירות — כבר שנים.
ומה שמעניין — שלכל התלונות האלה יש מכנה משותף אחד: חסימה.
החסימה הזו משאירה דברים תקועים בפנים:
-
העצירות והסינוסיטיס מראים על קושי להוציא רעלים מהגוף
-
הקושי להירדם מעיד על כך שהמודע חוסם את המעבר לתת-מודע
-
האישיות המופנמת — סגורה בתוך עצמה, בלי יכולת להיפתח לעולם — זו חסימה רגשית שמונעת קשר וזרימה
-
זוהי חסימה מסוג מאוד מסוים.
והיא אופיינית בדיוק לרמדי שנקרא Silicea (סיליקה).
החסימה עצמה — היא מה שצריך לרפא.
רק ככה הסינוסיטיס ייעלם באמת.
עכשיו תדמיינו שאתם מכינים גזרה.
אתם מסמנים כמה נקודות חשובות, מחברים ביניהן — ופתאום יש לכם צורה שלמה, שמכסה את כל האזור, גם אם לא סימנתם כל פרט.
דמיינתם?
בדיוק כך פועלת גם ההומאופתיה.
כשמחברים את כל המאפיינים החשובים ומוצאים את הרמדי שמתאפיינת בדיוק בהם — מקבלים כיסוי מלא.
גם לסימפטומים, וגם לשורש.
ולכן לא מפתיע שאחרי כמה מנות של Silicea — המטופלת שכחה מה זה סינוסיטיס.
לפחות לכמה שנים טובות.
כי ככה זה כשמטפלים באדם השלם — גוף ונפש — ומעניקים ריפוי שמבוסס על העיקרון של "דומה מרפא דומה".
