מה זה רמדי (תרופה הומאופתית)?

כאן תמצאו הסבר פשוט, בהיר ומעשי.

✔️ מהי רמדי (הכנה הומאופתית) באופן כללי, ואיך לומדים על התכונות שלה
✔️ איך מכינים רמדיס ולמה כולן נראות אותו דבר
✔️ באילו יחידות מודדים רמדיס? מה זה פוטנץ?
✔️ איך יודעים באיזה פוטנץ להשתמש
✔️ דוגמאות לרמדיס נפוצות

כל זה – בצורה נגישה, גם אם זו הפעם הראשונה שאתם נתקלים במושגים האלה.

על רמדיס (הכנות הומאופתיות) באופן ככלי

הכנות הומאופתיות (רמדי) מבוססות על חומרים טבעיים שעוברים תהליך הכנה מיוחד שמבוסס על דילולים ונעורים.

רמדיס לא מכילות חומרים כימיים.

דוגמאות של החומרים שרמדיס מבוססות עליהם:

צמחים
מינרלים
הפרשות של חיות (ארס למשל)
רקמות אנושיות (חלב אם למשל)

על תכונה של כל רמדי לומדים בעזרת ניסוי שנקרא פרובינג (Proving) - הסבר על פרובינג נמצא כאן.

על מנת לבחור ברמדי הנכונה (אחד מתוך 3500) המטופל צריך לעבור תהליך אבחון הומאופתי שמטרתו לאבחן את שורש הבעיה. יש להתאים את הרמדי לבן אדם באופן אישי לפי ממצאי האבחון.

רמדיס הומאופתיות מכינים בבתי מרקחת לפני מרשם שנשלח על ידי הומאופת.

בארץ ישנם מספר בתי מרקחת הומאופתים כולל סופר-פארם.

במקרים נדירים מזמינים רמדי מבית מרקחת בחו"ל.

לרשימת בתי המרקחת הומאופתים בארץ ודרכי יצירת קשר לחצו כאן

דוגמאות לרמדיס בהמשך

איך מכינים רמדיס ולמה כל הרמדיס נראים אותו דבר?

הרמדי ההומאופתי יכול להגיע בצורת גלובולים (כדורונים מתוקים)
או בצורת טיפות.

אבל איך שלא תסתכלו — הם נראים בדיוק אותו דבר.
למה?

כי:

הגלובולים עשויים מלקטוז (סוכר חלב) – הם רק נשאים.
מה שמרוסס עליהם – אלו הטיפות.
הכדורונים סופגים את הנוזל אבל לא משנים את צבעם – ולכן כולם נראים אותו דבר.

בטעם – כולם מתוקים.

במראה – כולם לבנים.

אבל בפעולה – שמים וארץ.

איך מכינים את הטיפות?

מהחומר המקורי (צמח, מינרל, מתכת...) מכינים טינקטורה או אבקה.
אחרי זה מתחיל תהליך של דילול וניעור
ואז את מה שהתקבל שוב מדללים ומנערים
וככה ממשיכים עוד ועוד ועוד - עשרות, מאות ואו אלפי פעמים

באילו יחידות מודדים רמדי הומאופתית? מהו פוטנץ?

או מה בעצם כתוב על הבקבוקון ההוא עם ה-30CH או ה-LM1?

ויטמין C מודדים במיליגרמים.
ויטמין D — ביחידות בינלאומיות (IU).
בהומאופתיה — מודדים בפוטנצים.

הפוטנץ מציין:

- כמה פעמים החומר המקורי עבר תהליך של דילול וניעור.

- באיזה יחס דיללו בכל שלב (למשל 1:10 או 1:100).

סולמות הדילול העיקריים:
🔹 D או X — דילול עשרוני (1:10)
🔹 C או CH — דילול מאיתי (1:100)
🔹 M / 1M / 10M / 50M — פוטנציות גבוהות מאוד (1000, 10,000, 50,000 שלבים של 1:100)
🔹 Q או LM — סולם ייחודי עם דילול של 1:50,000 בכל שלב
🔹 MT (Mother Tincture) — תמיסת אם, ללא דילול
⚠️ חשוב: זו לא תמצית צמחים רגילה מהפארם, אלא תמיסה שהוכנה לפי כללים הומאופתיים מדויקים.

לדוגמה:
🔹 Arnica 30C — מהצמח ארניקה הפיקו תמיסת אם, ואז דיללו אותה 30 פעמים ביחס של 1:100, עם ניעור בכל שלב.
🔹 Arnica LM5 — מהצמח ארניקה הפיקו תמיסת אם, ואז דיללו אותה 5 פעמים ביחס של 1:50,000, עם ניעור בכל שלב.
🔹 Arnica 12D — מהצמח ארניקה הפיקו תמיסת אם, ואז דיללו אותה 12 פעמים ביחס של 1:10 (ולא 1:12).

איך יודעים באיזו פוטנץ להשתמש?

החמור עבד. הרבה. קשה.
סחב, שתק, השתדל.
אבל הוא לא הפך ליו"ר.

יותר עומס — לא אומר שינוי בתפיסה.

פעם רופאים חשבו (ועדיין חושבים)
שאם התרופה לא עוזרת מספיק —
צריך פשוט להגדיל את המינון.
לא עובד? תן פי שתיים.
ואחר כך עוד. ועוד.

אבל אדם גאון בשם סמואל האנמן אמר אחרת:
— אולי.. במקום להגדיל — נשנה?
לא כמות — אלא איכות?
לא להוסיף — אלא לדלל ולנער?
ושוב. ושוב. ושוב

כי רוב המחלות הן מהעצבים
(חוץ ממחלות מין — שהן מההנאה).

ולנסות לרפא את הנפש בחומר —
זה כמו לנסות לכוון לייזר...
בעזרת פטיש.
לא אותה צפיפות. לא אותה שפה. לא אותו מישור.

כך נולדו הפוטנצים:
6C, 12C, 30C, 200C, 1000C (1M)…
אחר כך — 10M, 50M, 100M.

אלה לא מספרים של עוצמה.
ושתי גרגירים של 6C לא שווים לאחד של 12C.

זה מדרגות של תפיסה.
שכבות שבהן האדם חי.
רמות שבהן הוא חווה את הכאב שלו:

🔹 6C–12C — רמת הסימפטום\האבחנה
“יש לי מיגרנה” — וזהו. יש אבחנה. פשוט יש.

🔹 12C–30C — רמת התיאור
“כואב לי בצד שמאל של הראש, כאב פועם.
אני צמא ורק רוצה שזה כבר יעבור.”

🔹 200C — רמת הרגש
“כשכואב לי הראש — אני נהיית רגישה ובוכה.
לא רוצה שיגעו בי — זה מחמיר את הכאב.”

🔹 1M — רמת האשליה / דלוזיה
“כואב לי כאילו יש לי הר געש בתוך הראש,
והוא עומד להתפרץ בכל רגע.”

🔹 10M — רמת המקור
“כשכואב לי הראש — אני הופכת להיות הר געש.
בעוד 5 שניות תתרחש התפרצות.
אז אל תזוזו. אפילו אל תנשמו לידי.”

🔹 50M — רמת השדה, הארכיטיפ, מעל האישיות
“כשכואב לי הראש, אני מרגישה שזה כאב של כל האנושות.
כאילו משהו עתיק, עצום ובלתי נסבל
מנסה לצאת דרכי.
אני כמו אנטנה. או כמו הלוע של הר געש
שדרכו משתחרר מה שנדחק דורות על גבי דורות.”

🔹 100M — רמת השתיקה
כשהנשמה כבר לא נשמעת.
זה יכול להיות תרדמת, דיכאון עמוק, היעלמות העצמי...
כשהאדם בין העולמות,
ונשארת רק פעימה עדינה של חיים.

ואז, באופן פרדוקסלי —
דווקא 6C יכולה לעזור.
כי כשהנשמה כבר לא נשמעת —
זה שוב סימפטום.
והמעגל נסגר.

פוטנץ היא לא עוצמת המכה.
היא עומק התגובה.
השפה שבה מדבר האדם.
וככל שהפוטנציה גבוהה יותר —
השפה עדינה יותר…
וצריך לדבר בשקט יותר,
כדי שהאדם יוכל לשמוע.

לכן הומאופתיה —
היא לא רק בחירה של רמדי,
אלא גם של הפוטנציה.