לפעמים מביטים באדם וחושבים: איזו אישיות חזקה, איזה בטחון עצמי, כמה מרץ וכמה כריזמה! הוא חי את החיים שלו באופן חופשי ועם תנופה גדולה, יודע מה הוא רוצה ואיך להשיג את זה. הלוואי ויכולתי ככה!

 

וזו טעות עקרונית. האנשים החזקים ביותר עלולים להיות הכי לא בטוחים בעצמם ובכוחותיהם... הכי ספקניים ופסימיים עמוק בפנים.

 

חוסר ביטחון עצמי – תסמין להומיאופת. זהו תסמין חשוב מאוד, צריך לדעת לאתר אותו על אף הריבוי של "מסכות" פסיכולוגיות שאדם עוטה על עצמו.

 

אני קוראת את ספרו של הומיאופת מסימו מנגיאלבורי על הטיפול בחוסר ביטחון עצמי, ואני מבינה שצריך לשתף איתכם בתמצית הידע הזה, הרי ניתן להיפטר מתכונות מסוימות שהתרגלנו לחשוב עליהן כעל מאפיינים ייחודיים ולא ממש נחמדים של האישיות שלנו!

 

מסימו עושה ניתוח די עמוק של 17 רמדיס. חוץ מהן יש עוד מאות רמדיס הומיאופתיות שמסייעות למטופלים לבסס ביטחון עצמי. בואו נבחן כמה מהן.

 

• הממונה עליי לא מעריך אותי, אבל אני לא רוצה להחליף מקום עבודה. אני חייב להוכיח לממונה עליי שאני מסוגל לעשות הכל כמו שצריך. אני חייב להיות ראשון. אני משקיע בזה הרבה מאוד כוחות, וזה מתיש אותי לחלוטין. אבל אני חייב להוכיח לו, ובראש ובראשונה לעצמי, שאני מסוגל.

 

התנהגות מסוג זה הינה השתקפות של קונפליקט פנימי – אני מסוגל  – לא, אני לא מסוגל. אדם הבטוח בעצמו לא מנסה להוכיח דבר לאף אחד. סוג כזה של קונפליקט פנימי מתיש לחלוטין את האדם ועלול לגרום לבעיות זיכרון. כשאדם משקיע מאמצים רבים מדי, הוא הופך לאכזרי כלפי עצמו. בשלב מתקדם יותר זה עלול להתבטא באכזריות לסביבה שלו. הרמדי המתאימה למצב כזה היא אנאקרדיום (Anacardium).

 

• אולי זה מטופש, אבל אני מפחד מהממונה עליי. הלשון שלי נדבקת לחך בנוכחותו. אני גם מפחד מראיונות עבודה, כי אני כאילו משותק בהם ושוכח מה הייתי צריך לומר אף על פי שאני מקצוען. אני כאילו יודע הכל, משבחים אותי, אבל... כשצריך לדבר בנוכחות אנשים זרים, אני נתקף בפחד. כך היה גם בתקופות של בחינות. נלחצתי מאוד לפניהן ובבחינה הייתי מקבל בלאק אאוט והייתי נכשל בה. גלזמיום (Gelsemium).

 

• אני לא אוהבת כשמסתכלים עליי. במיוחד כשרואים שאני מרגישה רע. אני לא רוצה שייראו את חולשותיי. אני חייבת להיראות חזקה. אני מרגישה בטוחה רק כשאני בבית. אני חייבת להיות חזקה ועצמאית כדי שלא אצטרך לבקש עזרה מאף אחד. קלקריאה קארבוניקה (Calcarea carbonica).

 

• אני מילא לא אגיע לרמה של הוריי, אז למה לי להתאמץ. זה מה שאני, אל תדרשו ממנו יותר מזה. התעייפתי מאוד מכל זה.

 

כשהוריו של ילד הם אנשים בעלי השפעה המשיגים הרבה בחיים, והוא יודע שלא מסוגל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים האלה – אין לו מספיק משאבים פנימיים – הוא עוד יותר מוריד מערכן של היכולות שלו בגלל חוסר ביטחון עצמי.

 

אנשים כאלה מתעייפים בקלות, הם עלולים לסבול מבריחת שתן (מאותה הסיבה בדיוק – חוסר משאבים). הם עלולים להתחיל לגמגם אחרי מאמץ יתר פיזי או מנטלי. בתור פיצוי הם רואים את עצמם בחלום בתור גיבורי-על. יש להם כאבי ראש מכל מאמץ יתר, אפילו ממשחק אהוב או משופינג, כאבי בטן – מאכילת יתר. הם מחפשים תמיכה, קשה להם ללמוד והם רגישים מאוד. אפיפגוס (Epiphegus).

 

• המצב החברתי שלי טוב מאוד, בית חדש, רכב יוקרה, אני טסה הרבה ברחבי העולם. רבים מקנאים בי. אבל נדמה לי כל הזמן שזה לא מספיק. אני זקוקה להכרה מצד הסובבים אותי, במיוחד מצד משפחתי. אבל המשפחה רואה בי אותה ילדונת מטופשת שהייתי פעם על אף שעשיתי דוקטורט וכרגע אני מנהלת חברה גדולה. הבעיה היחידה היא שאני לא מצליחה למצוא בן זוג. איש לא מתאים לי.

 

אנשים כאלה סגורים מבחינה רגשית, בראש ובראשונה סגורים מעצמם. הם אף פעם לא ילכו לפסיכולוג כדי להתעמק בעצמם ולנסות לברר מה בדיוק קורה עמוק בתוך הנפש שלהם. אם הם פתאום יספרו למישהו שפעם הם איבדו אדם קרוב או יספרו על בעיה רגשית אחרת, יתחרטו על כך בהמשך לאורך זמן. בתור פיצוי על המחסור בקשר עם המרכיב הרגשי שלהם, הם מתרכזים בצבירת עושר חומרי וממירים את הקשר הזה בהישגים חיצוניים וחומריים. אנשים מסוג זה מרגישים חוסר ביטחון עצמי גדול וסובלים לעיתים קרובות מסחרחורות שמשקפות את הפרת האיזון הפנימי. הם לא מצליחים לבנות קשרים זוגיים כי הם נמנעים ממגע רגשי. טבאקום (Tabacum).

 

• ילד ביישן מאוד. כששואלים ילד כזה שאלה – הוא לוחש את התשובה לאזנה של אימו. הילד משתדל לעשות הכל כדי שלא ישימו אליו לב, לכן הגוף שלו כאילו עוזר לו בזה – ילדים כאלה בדרך כלל רזים מאוד. אומרים עליהם "שק עצמות". צריך כל הזמן לדחוף ילד כזה כדי שילמד טוב יותר וישתלב חלק יותר בחברה. חוסר ביטחון עצמי גורם לפחד משינויים, וזו בדיוק הסיבה לכך שלאנשים כאלה קשה להיפתח ללימוד של חומר חדש ולהיכרות עם אנשים חדשים. סגירות כזו מתבטאת בעקשנות גדולה, לכן די קשה לגדל ילדים כאלה. כל חדירה מבחוץ נתפשת בצורה קשה מאוד, לכן ילדים כאלה מפחדים מאוד מזריקות, מחיסונים ומטיפולי שיניים. (Silicea)

 

אחד הדברים המעידים על חוסר ביטחון עצמי – פחדים לא מוצדקים. אם אדם שמטייל בג'ונגל פוחד מטיגריס, זה נורמלי, אבל אם אדם פוחד מטיגריס כשהוא גר בבניין רב-קומות במנהטן – זה כבר תסמין. פחד מטיגריסים, כמובן, אינו פחד נפוץ מאוד, אבל פחד מחושך בבית – זו תופעה די נפוצה. דוגמאות בולטות: פחד מחושך כשאדם לא מצליח להירדם בלי אור, פחד להיות במעלית.

 

פחדים גם יכולים לעלות על פני השטח דרך חלומות מבהילים. למשל, ילד שמתאימה לו רמדי סטראמוניום (Stramonium) מפחד שיאכלו אותו. לילד שמפחד מברקים ורעמים יכולה להתאים  רמדי פוספורוס (Phosphorus). חריקת שיניים בלילות גם מעידה על פחדים, אחת הרמדיס המתאימות יכולה במקרה הזה להיות טוברקולינום (Tuberculinum).

לפעמים נדמה לנו שאם אנחנו פוחדים ממשהו, אז כולם צריכים לפחד מזה. איך אפשר לא לפחד משריפה? אבל יש אנשים שלא חושבים על זה עד שהם לא רואים אש פתוחה בקרבת מקום, ויש כאלה שלא מסוגלים לישון בלילות בגלל ריח לא קיים של עשן, הם כל יום בודקים את תקינותם של השקעים בבית, וכשהם כבר נרדמים, הם חולמים חלום שבו הבית שלהם נשרף. בזה טמון ההבדל העיקרי – באינטנסיביות ובכפייתיות של פחדים.

 

אדם לא יכול לא לפחד משום דבר, זה גם מצב פתולוגי. וזה נורמלי לפקפק בעצמך. אך לעיתים קרובות אין באפשרותנו לקבוע לבד את הגבול שמפריד בין המצב הנורמלי לבין ביטויים של מחלה. לא לאהוב טיסות, אבל לטוס במטוסים – זה דבר אחד, אבל לחוות התקפי חרדה במטוס ולהרגיש שאתה נמצא בין חיים למוות כאשר רק מזכירים את העובדה שצריך לעלות למטוס – זה דבר אחר לחלוטין. אם במקרה הראשון אפשר לבחון את המצב מנקודת מבט של תסמין לא משמעותי, במקרה השני התסמין עולה לאחת הרמות הראשונות שמצביעות בבירור על רמדי כזו או אחרת.

 

אז אם אתם מחפשים דרך לשפר את הביטון העצמי שלכם - תדעו שהומאופתיה קלאסית יכולה לעזור גם לכם!