מושגים בסיסים בהומאופתיה -מילון מונחים הומאופתיים (לפי סדר אלפביתי)

אגרוואציה (החמרה) — החמרה זמנית של סימפטומים לאחר נטילת רמדי; לרוב מצביעה על תחילת פעולה. למידע נוסף כאן ו כאן.

אידיוסינקרזיה — רגישות אישית, מולדת או נרכשת, לחומר או לגירוי מסוים. בהומאופתיה, היא עשויה להתבטא בתגובה חריגה או עזה במיוחד לרמדי או להשפעה חיצונית אחרת.
דוגמה: אדם שמתעלף רק מהריח של ורדים, או מגיב בעוצמה יוצאת דופן לרמדי גם בפוטנץ גבוה.
האנמן מתאר את התופעה הזו בסעיפים 116–117 של ה"אורגנון", ומדגיש שלפעמים דווקא תגובות כאלה מרמזות על הרמדי ההומאופתית המתאימה ביותר.

אנמנזה — איסוף מידע על מצבו של המטופל, כולל תלונות, היסטוריה רפואית, מאפייני אישיות, תגובות לגורמים חיצוניים ונטיות תורשתיות. זהו הכלי המרכזי של ההומאופת להבנת תמונת המצב המלאה.
אפשר לראות דוגמאות לשאלות כאן.

אנטידוט — חומר או פעולה שמחלישה או מבטלת את פעולת הרמדי.
דוגמאות: קמפור, קפה, מנטה, שמנים אתריים, תרופות חזקות.
מצבים שעלולים לפעול כאנטידוט:  נטילת אנטיביוטיקה או סטרואידים (קורטיזון), הרדמה, סטרס חזק, הזרקות יופי וטיפולים קוסמטיים מסוימים נוספים.
למידע נוסף על דרכים להחליש תגובה חזקה מדי לרמדי — לחצו  כאן.

 אורגנון — הספר המרכזי של האנמן, שבו מוצגים עקרונות ההומאופתיה.
השם המלא הוא: "Organon of the medical art"

גורם מעורר (exciting cause) — גורם פנימי או חיצוני שהוביל להתפרצות המחלה. לדוגמה: פחד, טראומה, קור, חיסון, מתח נפשי, צער ועוד.

גישה הוליסטית — התייחסות אל האדם כשלם שבו גוף, נפש ותודעה מחוברים. ההומאופתיה מתחשבת גם באישיות, באורח החיים ובחוויות הרגשיות כחלק מהבנת חוסר האיזון.

דינמיזציה — שלב בתהליך הכנת הרמדי, שמורכב מניעורים חוזרים כחלק מתהליך הפוטנטיזציה.

האנמן, סמואל — ד"ר, מייסד ההומאופתיה ומחבר ה"אורגנון".
למידע נוסף לחצו כאן.

הומאופתיה — שיטת טיפול לפי עקרון "דומה בדומה ירפא". 
למידע נוסף לחצו כאן

הומאופתיה קלאסית — גישה שבה מותאם רמדי אחד בלבד למכלול הסימפטומים של המטופל, על פי עקרונות ההומאופתיה המקוריים של האנמן.
למידע נוסף לחצו כאן

החמרה — ראו אגרוואציה.

חוק הרינג — מדבר על כך שתהליך הריפוי נע מבפנים החוצה, מלמעלה למטה ובסדר הפוך להופעת הסימפטומים..

חוק הדמיון (Similia Similibus Curentur) — מה שיכול לעורר תסמינים אצל אדם בריא, יכול לרפא תסמינים דומים אצל אדם חולה.
הוא אחד העקרונות המרכזיים של ההומאופתיה הקלאסית, אך לא היחיד.
למידע נוסף לחצו כאן.
על שאר העקרונות  - ראו עקרונות של הומאופתיה קלאסית

טריטורציה — שלב ראשוני בהכנת רמדי מוצקה: טחינה של חומר מקור עם לקטוז, לפני המעבר לשלב הדילול והניעור.

כוח החיים (כוח ויטאלי – Vital Force) — מושג מרכזי בהומאופתיה, שהוצג לראשונה על ידי ד"ר האנמן.
זהו כוח לא חומרי, דינמי ודמוי־רוח, שמחייה את הגוף, מנהל את כל תפקודיו ושומר עליו כשלם חי.
ללא כוח החיים – האדם מת, והגוף מתפרק לרכיביו.
לפי האנמן, מחלה מתחילה בהפרת ההרמוניה של כוח החיים עצמו – ורק לאחר מכן מופיעים סימפטומים גופניים או נפשיים.
תפקיד ההומאופת הוא לא לדכא את הביטויים החיצוניים של המחלה (שהם למעשה ביטוי של חוסר איזון בכוח החיים), אלא לאזן מחדש את כוח החיים באמצעות רמדי דומה.
רק כך ניתן להגיע לריפוי אמיתי.

מנה מינימלית — אחד העקרונות של ההומאופתיה הקלאסית: שימוש בהשפעה הקטנה ביותר הדרושה כדי להניע את הכוח הויטאלי הריפוי הפנימי של האדם.

מודליטיס — תנאים ותיאורים שמלווים סימפטום:
✔️ מתי הוא מופיע
✔️ איך הוא מורגש (סוג כאב וכו')
✔️ באילו תנאים הוא מחמיר או משתפר
✔️ אילו גורמים משפיעים עליו
✔️ איך הוא משפיע על כלל המצב

מאטריה מדיקה — אוסף תיאורים של רמדיס הומאופתיות, כולל מקור ההכנה שלהן, תסמינים שזוהו בפרובינגים, תצפיות קליניות ומאפייני פעולה ייחודיים. זהו אחד הכלים המרכזיים בעבודתו של ההומאופת לבחירת הרמדי המתאימה.

מיאזמה — נטייה פנימית עמוקה לסוגי מחלות כרוניות. האנמן זיהה שלוש מיאזמות עיקריות: פסורה, סיקוזיס וסיפיליס.
למידע נוסף 

מיאזמה טוברקולינית — היא מיאזמה יחסית חדשה, שלא הוגדרה על ידי האנמן, אך אומצה על ידי רבים מההומאופתים הקלאסיים.
היא מאופיינת בצורך עמוק בחופש ותנועה, הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. עצירה, שגרה או מגבלה נחווים כאיום — כי עבור אדם במבנה טוברקוליני, תנועה היא חיים.
למידע נוסף 

מיאזמה פסורית (פסורה) — אחת משלוש המיאזמות שזיהה האנמן. מאופיינת בנטייה להפרעות תפקוד, גירודים, חרדה.
לעיתים מאופיינת בשלילה של המיאזמות הסיקוטיות והסיפיליטיות.
למידע נוסף

מיאזמה סיקוטית (סיקוזיס)   — אחת משלוש המיאזמות לפי האנמן. מאופיינת בשגשוג יתר (יבלות, פוליפים, גידולים), החזקה ועצירה (גם רגשית). לעיתים יש סיפור משפחתי של מחלות לב, כלי דם או מוות פתאומי בגיל צעיר.
למידע נוסף

מיאזמה סיפיליטית (סיפיליס) — אחת משלוש המיאזמות שזיהה האנמן. מאופיינת בהרס של רקמות ומבנים: כיבים, שברים, נמק, אוסטיאופורוזיס. רגשי — אלימות או חוויה של קורבן לאלימות קשה.
למידע נוסף

מרשם שני — כל צעד שבא לאחר המרשם הראשון: חזרה על אותו רמדי, רמדי חדש או המתנה.

מקרה —  תמונת המצב הכולל של המטופל.

מקרה אקוטי — מצב פתאומי ועוצמתי שניתן לריפוי מהיר. לעיתים מתבלבל עם החמרה של מצב כרוני.

מקרה כרוני — מצב מתמשך או כזה שחוזר שוב ושוב, ודורש עבודה עמוקה ואיטית יותר.

נוזוד — רמדי שמוכן מהפרשות, רקמות חולות או מיקרואורגניזמים.

פוטנציה — דרגת הדילול הניאור של רמדי (למשל: 30C, 200C, 1M). 
למידע נוסף על סוגים של פוטנציה - כאן.
למידע נוסף על איך בוחרים פוטנציה - כאן.

פוטנטיזציה —  תהליך שבו מדללים ומנערים את החומר לסירוגין, שוב ושוב, במטרה לחזק את ההשפעה האנרגטית שלו. כך מכינים רמדיס הומאופתיות.
למידע נוסף.

פילוסופיה של הומאופתיה — מערכת תפיסות על האדם, על בריאות ועל תהליך הריפוי, שמונחת ביסוד השיטה.

פרובינג — מחקר שמטרתו ללמוד על תכונות הרמדי. נעשה על ידי מתן רמדי לאנשים בריאים לצורך גילוי הסימפטומים שהוא מייצר.
למידע נוסף על פרובינג - כאן.

עקרונות של ההומאופתיה הקלאסית — עקרונות היסוד שעליהם מבוססים השיטה של האנמן:
✔️ עיקרון הדמיון — ריפוי באמצעות מה שיכול ליצור תסמינים דומים באדם בריא;
✔️גישה אינדיבידואלית — התאמה לפי הדרך הייחודית שבה המחלה מתבטאת אצל כל מטופל;
✔️כמות מינימלית — שימוש בהשפעה הקטנה ביותר הדרושה להפעלת כוחות הריפוי;
✔️ רמדי אחד בכל פעם — לא משלבים כמה רמדיס יחד;
✔️ גישה הוליסטית — התייחסות לכל הרבדים: גוף, נפש ותודעה, ולא רק לאיבר מסוים.

קומפוזיט (תכשיר משולב) — תכשיר הומאופתי המכיל כמה רמדיס בבקבוק אחד. מותאם לפי אבחנה רפואית ולא לפי התאמה אישית.
אינו תואם את עקרונות ההומאופתיה הקלאסית, אך נפוץ אך נפוץ בבתי המרקחת כתכשיר לשימוש עממי.

קונסטיטוציה — מכלול התכונות הגופניות, הנפשיות והתורשתיות של האדם, אשר משפיע על נטיותיו הבריאותיות והרגשיות.

ראקציה הומאופתית — תגובת הגוף לרמדי: תנועה של אנרגיה, שחרור, חלומות ועוד.
למידע נוסף לחצו כאן

רמדי — הכנה הומאופתית שנעשית בטכניקה ייחודית הכוללת דילול וניעור לסירוגין מתוך חומרים שמקורם בטבע: מהחי, מהצומח, מהמינרלים ועוד.
למידע נוסף לחצו כאן.

רמדי אנטי-מיאזמטית — רמדי שניתנת במטרה להשפיע על נטייה כרונית (מיאזמה) שמפריעה לריפוי מלא.
דוגמאות:
✔️ Sulphur, Psorinum — עבור מיאזמה םסורית (פסורה)
✔️ Thuja, Medorrhinum — עבור מיאזמה סיקוטית (סיקוזיס)
✔️ Tuberculinum, Bacillinum — עבור מיאזמה שחפתית
✔️ Syphilinum, Mercurius — עבור מיאזמה סיפיליטית

רמדי ביניים (intercurrent) — רמדי זמנית הניתנת תוך כדי טיפול כרוני במטרה לשחרר חסימה של שכבה מסוימת כדי להכין את הקרקע להשפעה של רמדי מרכזי.

רמדי דומה — רמדי שנבחרת לפי עקרון הדמיון, בהתבסס על הדמיון בין הסימפטומים של הרמדי לבין אלה של המטופל.

 רמדי סימילימום (Similium) — הרמדי האידיאלית למקרה של אדם מסוים — כזו שמתאימה במדויק לכל תמונת המצב ויוצרת ריפוי עמוק ככל האפשר.
לעיתים נדירות מצליחים לאתר רמדי כזאת. בפועל, ברוב המקרים משתמשים ברמדי סימילר (Similar).

רמדי סימילר (Similar) — רמדי שמתאימה לחלק העיקרי של המקרה, אך לא מכסה את כל התמונה.היא יכולה להספיק לריפוי עמוק של הבעיה המרכזית.
נפוצה ביותר בשימוש בפועל בטיפול ההומאופתי הקלאסי.

רמת הבריאות — נבחנת לפי
✔️מצב הכוח החיוני הכללי,
✔️קיומם של שינויים תפקודיים או אורגניים בגוף,
✔️היכולת להגיב באופן רגשי ומנטלי בצורה מאוזנת ומותאמת,
✔️והיכולת  להסתגל לשינויים.

רֶפֶּרְטוֹרִי (Repertory) - ספר עזר שמסדר את הסימפטומים לפי קטגוריות (מינד, גוף, כללי וכו') ומפנה לרמדיס שיכולות להתאים לכל סימפטום. זהו כלי חיוני בעבודתו של ההומאופת הקלאסי, שמסייע לאתר רמדי מתאימה על בסיס תמונת התסמינים של המטופל.
לדוגמה: אם מטופל מתאר פחד ממקומות סגורים, נחפש את הסימפטום הזה ברפרטורי תחת "מינד – פחד – חללים סגורים", ונראה אילו רמדיס רשומות שם.
הרפרטורי מבוסס על נסיון קליני, פרובינגים ותצפיות של דורות של הומאופתים.
קיימות גרסאות מודפסות (כמו של קנט או בונינגהאוזן) וגם גרסאות ממוחשבות מתקדמות.

סימפטום — ביטוי של חוסר איזון — גופני, רגשי או מנטלי — שמתואר באמצעות מודליטיס.

סרקוד — רמדי על בסיס רקמות תקינות של אדם או בעל חיים (למשל: הורמונים, אנזימים, חלבונים).

שכבה — שלב פעיל או רובד מתוך מבנה המצב של המטופל. עשוי להשתנות במהלך התהליך.

תרופה הומאופתית (הכנה הומאופתית)  — ראו רמדי.

תכלית הריפוי (לפי האורגנון) — החזרת הבריאות בצורה מהירה, עדינה ומתמשכת — מבלי לגרום נזק.

תמונת המקרה — שילוב ייחודי של סימפטומים פיזיים, נפשיים ומנטליים כפי שהם מופיעים אצל מטופל מסוים.