תסמיני המחלה - למי התועלת?

"חפשו למי התועלת" – מילותיו המפורסמות של המשפטן הרומי קסיוס לונגינוס חשובות מאוד להבנת מחלה.

למשל, למה כשמצטננים מופיעה נזלת?

אנחנו לא דנים בפיזיולוגיה של התהליך הזה שמסביר איזה נגיף בדיוק נצמד לאיזה קולטן, ואילו תגובות כימיות מפעיל הגוף במקרה כזה כדי לייצר נזלת.

השאלה היא למה הגוף שלנו מגיב להדבקה בנגיף דווקא באמצעות נזלת? למי התועלת?

כלומר, הנזלת עוזרת לנו, היא ממש לא הבעיה!

ואסור לדכא את הנזלת, אחרת איך ניפטר מהפסולת?

גם שיעול אינו מחלה.

שיעול הוא הדרך של הגוף להיפטר מליחה!

גם שלשול אינו מחלה!

שלשול הוא הדרך שבה הגוף נפטר מרעלים בזמן הרעלה!

הזעת יתר היא גם לא מחלה!

הזעה היא הדרך של הגוף לקרר את עצמו ולהיפטר מרעלים.

נדודי שינה מתוך חרדה גם כן לא מחלה! זו אפשרות לספק את הצורך "להיות על המשמר", כדי שלא יקרה שום דבר רע בזמן השינה.

את הרשימה הזו אפשר להמשיך.

כרגע חשוב להבין את העיקר: התסמינים שבהם אנחנו נלחמים, הם למעשה העוזרים שלנו!

הם אמורים לעזור לנו – זו בדיוק הסיבה לקיומם בגוף.

בעזרתם הגוף שלנו מנסה לרפא את עצמו לפי ההוראות שניתנו בידי הטבע עצמו.

אבל הוא לא תמיד מצליח וקורה שאנחנו סובלים מנזלת במשך שנה שלמה, השיעול הופך לשיעול מחניק, שלשול גורם להתייבשות ונדודי שינה שואבים את כל הכוחות.

איך אפשר לסייע לגוף?

דווקא לסייע ולא לדכא את תפקודו כדי לא להתנגד לטבע עצמו?

התשובה פשוטה – לדחוף אותו באותו הכיוון כדי שלבסוף יצליח במשימתו וירפא את עצמו.

זה בדיוק מה שהומיאופתיה עושה, וזה בדיוק מה שמבדיל בין הומיאופתיה לבין כמעט כל הסוגים האחרים של הרפואה.

הומיאופתיה עוזרת לגוף לרפא את עצמו, וברגע שהמטרה הזו תושג, כל התסמינים יצטמצמו למינימום, כי כבר לא יהיה בהם צורך.

הומיאופתיה רואה בתסמינים לא את המחלה אלא את הדרך שבה בחר הגוף לסייע לעצמו – וזה ההבדל העקרוני ביותר בין הומיאופתיה לבין כמעט כל הסוגים האחרים של הרפואה בגישה למחלה.

לעזור ולא לדכא, ללכת בתאום עם הגוף ולא להילחם בו, כי הטבע חכם יותר מאיתנו, ודווקא תוך שימוש בכוחות הטבע אנחנו מגיעים למצב של בריאות, הרמוניה ואושר.

ככה זה 🙂