רוב ההורים בטוחים:  אם הילד לא מתקרר, לא שוכב עם חום ולא מפסיד בית־ספר — סימן שמערכת החיסון שלו עובדת מצוין. אבל למערכת החיסון יש היררכיה. המצב הבריא ביותר הוא כאשר הגוף יודע להגיב לאיומים ברמה החיצונית והבטוחה ביותר:  באמצעות דלקת חריפה, חום, נזלת, כאב גרון — ואז להחלים.  זה הרובד של הגוף. כאשר היכולת הזאת נחלשת, אותו מנגנון הגנה יכול “לעלות” לרמות גבוהות יותר — אל מערכת העצבים והמוח.  ואז הגוף נראה “בריא”, אבל הילד מתחיל לסבול בצורה אחרת:  קושי בריכוז, בלמידה, במוטיבציה, בק

שלשול אחרי תספורת.  תעצרו רגע. ואחרי חפיפת שיער? כן, כן. לא אחרי אוכל מקולקל. לא אחרי וירוס.  אחרי שמפו או מספריים. נשמע כמו שטות גמורה, אבל… אבל גם  (KENT) קנט וגם פטאק (PHATAK) מתארים את זה. רק דמיינו ש.. אדם  הוא חי לו בשקט…  ואז מחליט: הגיע הזמן לחפוף את הראש. ואז הגוף אומר: — בוא נדבר על זה. כי לגוף, אתה מבין, אין כפתורים נפרדים:  “שיער”,  “מעיים”,  “עצבים”,  “מקלחת”. יש לו שלט אחד גדול.  אתה לוחץ “שמפו” —  והוא מפעיל “פינוי”. אתה רצית רק להיות נקי.  הגוף החליט:  — נקי?

מה, שוב בכית בגללו? תראי איך את נראית! הוא לא מעריך אותך בכלל, וגבר חייב לגרום לאישה שלו להרגיש מלכה! גבר שלא יודע להרים את האישה שלו — גבר טיפש. כל הגברים נהיו טיפשים! — אמרה Platina  ✨ אבל אני אוהבת אותו… בלעדיו אני כלום… הוא כל העולם שלי… — לחשה Pulsatilla  🌧️ אהבה זה מסוכן. אני רוצה גבר שיודע להוביל, לקחת אחריות ולהגן עליי. אבל איפה תמצאי כזה היום? כולם נהיו פחדנים… — אמרה Lycopodium  🦁 אחריות?! העיקר שלא ישב על הספה בלי לעשות כלום. זה משגע אותי. אני צריכה ביטחון, שגרה,

מקרה: אב צעיר מטופל: גבר, בן 30, אב טרי, פנה דרך אמו עם תלונות על כאב שורף מאחורי עצם החזה, שמחמיר במעבר לעמידה. הוא נמצא במתח רב בעקבות עומס האחריות המשפחתית ודאגות כלכליות, במיוחד לאחר לידת ילדו הראשון. המטופל מתאר תחושת חוסר אונים וקושי להתמודד עם הלחץ הרב. ניתוח מקרה: המטופל הוא דוגמה קלאסית לאדם שלקח על עצמו יותר מדי אחריות, עד שהגוף והנפש שלו לא מצליחים להתמודד עם העומס. חשוב להבין את ההקשר: הוא לא מתלונן לעיתים קרובות, ומנסה להתמודד לבד עם כל הקשיים. אך כעת, כשהלחץ הצט

🗣 מתוך הקליניקה — תני משהו לבעלי בבקשה. הוא בעצמו לא יבוא, ואני כבר לא יכולה לראות איך הוא סובל מכאבי הגב.  — ולמה הוא לא יבוא?  — סיפרתי לו אילו שאלות את שואלת — הוא לא מוכן לזה. הוא בכלל לא אוהב כשנכנסים לו ל"נשמה".  — ואת הרמדי הוא יקח?  — אמר שייקח כל מה שיעזור, העיקר שהכאב ייעלם. שמעתם על טיפול ללא נוכחות של המטופל? באופן עקרוני זה לא מקובל, אבל לפעמים אין ברירה. אני עושה את זה רק כשמדובר במשפחה של מטופלים שלי — ובמקרים שבהם אני ממש בטוחה ברמדי. אז מה בחרתי הפעם? י Ka

10 דרכים לבחור רמדי הומאופתית אחת  או: איך להגיע ללב העניין, גם כשנראה שהמקרה מורכב.  הומאופתיה – זה לא תמיד קו ישר. לאותה תוצאה אפשר להגיע בכמה דרכים שונות. הנה 10 שיטות להתאים רמדי אחת, כשעובדים בגישה קלאסית. 🧠 1. להבין את המקרה מ-א' עד ת' להבין את כל המקרה כולו — את סיפור החיים על כל רבדיו: מנטלי, רגשי ופיזי. מתאים במיוחד כאשר המטופל: ✔️ פתוח ויכול לדבר על עצמו בכנות,  ✔️ לא נוטל תרופות רבות לאורך זמן,  ✔️ לא עמוס ב"זבל אינטלקטואלי" — כלומר, עודף תיאוריות מנטליות והשקפו

"אני חייב לשירותים," אמר הגוף בנשימה כבדה, כמעט מתחנן. "עכשיו? באמת?" השיב האדם בקוצר רוח, "אין לי זמן לזה. תתאפק." "אני מתאמץ... אבל לא...