מקרה קליני מורכב: אסטרטגיה צעד־אחר־צעד בניהול מקרה של כאבי בטן, בעיה אוטואימונית של בלוטת התריס וחסימה רגשית

הקדמה: למה אני משתפת את המקרה הזה

הפרקטיקה ההומאופתית רחוקה מלהיות קו ישר. במיוחד במקרים שבהם יש רבדים רבים, פיזיים ורגשיים כאחד, והמטופל חווה דיכויים מגוונים במישורים שונים של חייו.

לצערי, ברוב הסמינרים הומאופתים מציגים  רק מקרים “יפים” — כאלה שנפתרו בעזרת רמדי אחת בלבד, במהירות, בדיוק, וכמעט בקסם. עד היום אני זוכרת את התחושה שיצאתי איתה אחרי הרצאות כאלה — תחושה שאני לא באמת מקצועית.

אחר־כך התחלתי לדבר עם קולגות — וגיליתי שאני ממש לא לבד.

גם להם יש סיפורים דומים.

אצל רוב הומאופתים המקרים לא "מסתדרים" מיד, ולעיתים קרובות צריך להחליף רמדי ועוד רמדי כדי לעזור למטופל.

גיליתי שגם אחרי שנים של פרקטיקה, הרבה הומאופתים עדיין מרגישים לא מספיק מקצועיים — בדיוק כמוני.

מאותו הרגע נעלמה ממני התחושה שאני לא מספיק מקצועית. הפסקתי לדרוש מעצמי לפתור כל מקרה כבר מהפגישה הראשונה בעזרת רמדי אחת. ובמקום זאת נולד בי רצון אחר — עמוק הרבה יותר:

להבין איך בונים אסטרטגיה, במיוחד במקרים מורכבים. איך לא ללכת לאיבוד; איך למיין סימפטומים, לחלק אותם לשכבות, לנתח את הדינמיקה — ואיך לחשוב.

בבית הספר להומאופתיה כמעט לא לימדו אותנו את זה, וגם בסמינרים כמעט שלא מדברים על כך.

אז הייתי צריכה לאסוף את הידע הזה לבד, פירור אחרי פירור — לנסות, לטעות, לבדוק שוב.

אני לא יכולה להגיד שהכול כבר מסודר אצלי לגמרי, אבל אני ממשיכה לחפש.

אני מקדישה יותר ויותר זמן כדי לעצב ולבנות במודע את האסטרטגיה שאני מביאה אל הפרקטיקה שלי.

בדיוק בגלל זה אני משתפת את המקרה הזה.

משתפת אותו כמו שהוא — עם כל ההצלחות וגם עם כל הכישלונות.

אולי הסיפור הזה יקל על הדרך של מישהו אחר.

פגישה ראשונה

סיפור רקע:

מטופלת: נערה בת 16

פנתה עקב כאבים חזקים בבטן שהחלו לפני כשבוע.

הרופאים מתקשים לקבוע אבחנה, והנערה נמצאת בתהליך הבירור.

במהלך הבירור התגלתה תת־פעילות של בלוטת התריס ותהליך אוטואימוני הקשור אליה.

המטופלת התחילה ליטול תרופות לאיזון בלוטת התריס.

אין הסכמה רפואית אם כאבי הבטן קשורים להפרעה בתפקוד בלוטת התריס.

יש חשד למחלת קרוהן.

על המטופלת - רושם ראשוני:

 גבוהה, רזה, מעט כפופה.

הנערה די סגורה, ולרוב השאלות עונה תשובות קצרות מאוד.

תלונה עיקרית:

כאבי בטן שהתחילו לפני כשבוע.

הכאב הלך והתגבר בהדרגה.

ממוקם בעיקר במרכז הבטן ובבטן התחתונה משני הצדדים.

המטופלת מדרגת את הכאב כ־8–9 מתוך 10, ולעיתים יש התקפים שמגיעים לעוצמה של 10.

למרות הכאב המתמשך היא מסוגלת להתנייד.

בזמן ההתקפים היא מתכווצת, יושבת על הספה כשהברכיים צמודות לבטנה.

הכאב דוקר, כמו "דקירות סכין".

היא סובלת מבחילה, שגורמת לחוסר תיאבון.

הכאב מפריע להירדם, אך לאחר שהיא נרדמת — אינו מעיר אותה.

תלונות נוספות (במהלך השנה האחרונה):

 — כאבי ראש, שמחמירים במאמץ גופני. הכאב מורגש כמו לחץ או כיווץ של תחבושת אלסטית סביב הראש.

 — דפיקות לב ותחושת מחסור באוויר בזמן מאמץ גופני.

 — לעיתים מופיע חושך בעיניים (החשכה פתאומית) ללא סיבה נראית לעין.

תסמינים כלליים:

— הזעת יתר.

— סובלת מחום.

— חוסר רצון לאכול בשל בחילה.

— מסוגלת לשתות, ומעדיפה משקאות קרים.

תסמינים מנטליים:

— כוססת ציפורניים מאז הילדות.

— לא רוצה לצאת מהבית מאז הופעת כאבי הבטן.

— פחדים: לשחות בים עמוק, קלסטרופוביה.

— חרדות בעקבות אירועים ביטחוניים במדינה בה היא חיה.

גורמים אפשריים:

— לחץ נפשי: כמה ימים לפני הופעת כאבי הבטן, במהלך טיול, התלוננה להוריה על דפיקות לב וקשיי נשימה. ההורים חשבו שהיא מעמידה פנים, מה שעורר בה כעס ועלבון.

— נטילת תרופה נגד תולעים: סובלת מתולעים וכינים במשך תקופה ממושכת ומשתמשת בתרופות קונבנציונליות. כשבוע לפני הופעת כאבי הבטן השתמשה בתרופה חדשה נגד תולעים.

ניתוח מקרה:

• קיים דיכוי ממושך ומשמעותי (תרופות נגד תולעים וכינים לעורך שנים).

• דפיקות הלב, תחושת מחסור באוויר במאמץ והחשכת הראייה שהחלו לפני כשנה עשויות להיות קשורות להפרעה בתפקוד בלוטת התריס — כלומר, מצבה הבריאותי הכללי החמיר לפחות במהלך השנה האחרונה.

• הנערה נמצאת כבר זמן רב במצב של לחץ נפשי (כוססת ציפורניים מאז הילדות), וקיימים פחדים שהתעצמו בעקבות המלחמה.

• 
  

מסקנה:

בגלל הדיכויים הממושכים והלחץ הנפשי שמלווה אותה מאז הילדות, הטיפול דורש גישה הדרגתית — שכבה אחר שכבה.

כרגע הדבר שמפריע לה ביותר הוא כאבי הבטן, אך לא לגמרי ברור אם נדרש טיפול אקוטי או כרוני.  מכייון שהמקרה לא ברור באופן מלא החלטתי להתחיל בבחירת רמדי למצבה האקוטי.

מרשם ראשוני

מנה אחת של  Aconitum 200C 

ולאחר 4 שעות Colocynthis 30C, ובהמשך — Colocynthis 200C אם יהיה צורך.

הסבר:

אני נוהגת לתת לפחות מנה אחת של Aconitum או Opium בתחילת הטיפול למטופלים שהמלחמה עוררה בהם פחד חזק, כדי להסיר את השכבה שנוצרה מהבהלה.

בחרתי ב Colocynthis על פי מאפייני הכאב הבטני ובשל כעס מודחק לאחר העלבון מהוריה, שלא האמינו לה כשהרגישה רע בזמן הטיול.

רוברוקות: 

abdomen; PAIN; inguinal region; drawing; up knee amel. (3): Coloc., Mez., Pall.

abdomen; PAIN; cutting; knife, as of a (8): Acon., Alet., Aur., COLOC., Cupr., Paraf., Sabad., Verat

---

3 ימים מתחילת הטיפול 

המצב הנוכוחי:

ללא שינויים.

ניתוח:

 אם היה מדובר במצב אקוטי, הייתי מצפה לראות לפחות שינוי כלשהו תוך 48 שעות. כיוון שלא חלה שום הטבה והמצב נותר קשה, החלטתי לעבור לבחירת רמדי קונסטיטוציונלית.

מרשם קונסטיטוציונלי: 

הנערה גבוהה ורזה, בעלת טיפוס פוספורי.

הסימפטום המרכזי שלקחתי בחשבון היה כסיסת הציפורניים.

נבחרה  Calcarea phosphorica 30C — רמדי המתאימה במיוחד לילדים ובני נוער הסובלים מכאבי ראש וכאבי בטן.

---

4 ימים מתחילת הטיפול

ביום שלאחר נטילת CALC-P 30C כאבי הבטן החמירו, הופיע כאב באזור הלב והזעה קרה. הכאבים הפכו לבלתי נסבלים, והנערה נטלה כמות גדולה של משככי כאבים שלא סיפקו שום הקלה.

רשמתי Veratrum album 200C.

לאחר מכן הכאב באזור הלב חלף, אך הכאבים הבטניים נמשכו.

מידע נוסף:

מאז שסובלת מכאבי הבטן הנערה פנתה מספר פעמים לבית החולים, שם קיבלה משככי כאבים בעירוי — וזה היה הדבר היחיד שהקל עליה.

ניתוח: 

ייתכן שהייתה תגובה הומאופתית?

מרשם:

 להמתין יומיים.

---

שבוע אחד מתחילת הטיפול 

המצב הנוכוחי:

לא נצפתה כל הטבה בשום פרמטר.

מידע נוסף:

הגדלה של קשר לימפה באזור המפשעה (לדברי האם — לא בפעם הראשונה).

קיימת ציסטה מאחורי האוזן השמאלית, כבר זמן רב.

הרופאים ממשיכים את תהליך הבירורי.

הנערה נוטלת משככי כאבים שכמעט ואינם מסייעים.

כאשר הכאב נעשה בלתי נסבל היא פונה לבית החולים ומקבלת משכך כאבים בעירוי, שמקל על מצבה למספר שעות בלבד.

ניתוח מקרה:

נדרש ניתוח מחודש של המקרה.

חזרתי לבדוק שוב את המודליס שמאפיינות את ההתקפים.

חיפשתי סימפטום ספציפי שהמטופלת הזכירה — הטבה כאשר היא מושכת את הברכיים אל הבטן.

הסימפטום הזה לא הופיע בפרק Abdomen, שבו חיפשתי קודם, אלא בפרק Stomach:

stomach; PAIN; drawing; up limbs; amel. (6): 3Bry., carb-ac., 3Chel., med., nat-p., sil.

למה בכל זאת חשוב להתייחס אליו גם אם הוא לא מופיע בדיוק תחת האזור הרלוונטי?

לפי גישתו של בֵּנִינְגָהָאוּזֶן (Boenninghausen), אפשר להחיל מודליטיס — החמרה או הטבה מתנועה, תנוחת גוף וכדומה — גם על אזורים אחרים בגוף, אפילו אם הן מופיעות ברפרטוריום רק בפרק אחר. הסיבה לכך היא שהרפרטוריום שלנו לא מכסה את כל האפשרויות, ואם מחפשים טיפול בשורש הבעיה — כלומר מתייחסים לגוף כולו — סביר להניח שאותה מודליטי תהיה רלוונטית גם לאיברים אחרים.

בחרתי ב־Silicea כרמדי הרלוונטית ביותר, בין השאר מפני שהכאבים פחתו רק אחרי משככי כאבים בעירוי, בעוד שטיפול פומי לא השפיע כלל. הדבר רומז על בעיית ספיגה — ו־Silicea ידועה כרמדי מרכזית במצבים של קושי בספיגה ובעיות בהתמאה.

מרשם:

שתי מנות של Thuja 30C בבוקר ובערב,

וביום שלמחרת Silicea 12C למשך 5 ימים.

הסבר:

למה החלטתי להתחיל ב־Thuja?

כיוון שלנערה קיימת ציסטה מאחורי האוזן השמאלית, דבר המעיד על נוכחות של מיאזמה סיקוטית.

בנוסף — יש היסטוריה של דיכויים ממושכים.

 ייתכן ש־Silicea הייתה פועלת גם בלי Thuja, אך זהו רמדי הפועלת באיטיות, ולא רציתי לאבד עוד חמישה ימים.

כי אם Silicea לא הייתה פועלת, הייתי נותנת Thuja להסרת השכבה המיאזמטית ואז חוזרת שוב ל־Silicea — ובמקרה כזה הנערה הייתה ממשיכה לסבול זמן רב יותר.

לכן בחרתי להתחיל ב־Thuja 30C בבוקר ובערב, ורק לאחר מכן Silicea 12C למשך 5 ימים.

למה התחלתי בדילול נמוך של Silicea 12C?

לא הייתה אבחנה רפואית לגבי כאבי הבטן,לאחר כמה נסיונות כושלים ותגובה חזקה מדי ל CALC-P 30C לא הייתי בטוחה לחלוטין בבחירת הרמדי ורמת החיוניות של הנערה הייתה נמוכה מאוד. 

העדפתי לפעול באיטיות ובזהירות, תוך שמירה על אפשרות לפקח מקרוב על התגובה ולעצור או לשנות כיוון במקרה הצורך.

---

שבועיים מתחילת הטיפול

המצב הנוכוחי:

 לא נצפתה הטבה בכאבי הבטן, אך הנערה הסכימה לצאת מהבית עם אמה לסיבוב בחנויות.

ניתוח מקרה:

 שינויים ברובד המנטלי הם שינויים מאוד חשובים.

מטופלים רבים שוכחים לספר עליהם, כי מה שמעסיק אותם הוא בעיקר הכאב הפיזי.

לכן חשוב לשאול שאלות לא רק על התלונה המרכזית אלא גם על מצבם הכללי.

במקרה הזה המידע על השינוי הגיעה מאימא של המטופלת.

עבורי זו הייתה אינדיקציה לכך שהטיפול התחיל לפעול.

מרשם:

מנה אחת של MED 200C

למחרת SIL 30C פעם ביום ל 3 ימים

הסבר: 

למה בחרתי ב־Medorrhinum 200C ולא שוב ב־Thuja?

אחד ההבדלים המרכזיים הוא ש־Thuja מתאימה לטיפוס "קר", בעוד Medorrhinum מתאים לטיפוס "חם".

בנוסף, ברקע המשפחתי (מצד שני הסבים והסבתות מצד האם) קיימות מחלות ממאירות.

ועוד פרט ששמתי לב אליו רק כעת, בזמן כתיבת המסמך הזה — פספסתי שברובריקה המתארת את המודליות הטבה ממשיכת הרגליים כלפי מעלה מופיע גם Med. אם הייתי שמה לב, הייתי רושמת MED במקום THUJ כבר לפני שבוע.

אבל האוטומט שלי פעם ככה: אני רוצה לתת SIL פלוס רמדי אנטימיאזמתי וכפי שאנו יודעים הזוג THUJ + SIL עובדים טוב ביחד.

stomach; PAIN; drawing; up limbs; amel. (6): 3Bry., carb-ac., 3Chel., med., nat-p., sil.

כפי שציינתי בתחילת המקרה, מדובר במצב מורכב עם דיכויים ממושכים. בניתי את הניתוח בשכבות. בהתחלה לא הצלחתי לזהות בביטחון את המיאזמה הפעילה, אך לאחר ההצלחה של השילוב Thuja + Silicea מצאתי הוכחה שהנערה נמצאת בסיקוזיס — ולכן בחרתי לתת נוזוד מתאים.

---

4 שבועות מתחילת הטיפול

כ־48 שעות לאחר המנה האחרונה של Silicea 30C חלה ירידה של כ־10% בעוצמת כאבי הבטן.

שבוע נוסף לאחר מכן חל שיפור כללי של כ־70%: התיאבון חזר, מצב הרוח השתפר.

עוצמת כאבי הבטן ירדה בכ־40% — רמת הכאב כעת היא 5 (במקום 8–9 בתחילת הטיפול).

תלונות נוספות:

— אינה רוצה ללכת לבית הספר. לפי דברי האם יש לה קשיים בלימודים. (OldSymptom)

— הופיעו כאבי גרון. (NewSymptom)

— עצבנות בולטת, במיוחד כשהיא נדרשת לעשות את מה שאומרים לה. בעבר במצבים כאלה הייתה מעדיפה לשתוק. (NewSymptom)

מידע נוסף לגבי היסטוריה רפואית: 

— בילדות הנערה סבלה מכאבי בטן חזקים עקב קשרי לימפה מוגדלים בחלל הבטן. (מידע כזה לעיתים "צף" בפגישות המשך — בדיוק ברגע שבו הוא נעשה רלוונטי.)

ניתוח מקרה:

הטיפול מתקדם בכיוון הנכון.

על כך מעיד לא רק הירידה בעוצמת הכאבים, אלא גם שינוי מנטלי חשוב: הנערה החלה לבטא רגשות — עצבנות, אי־הסכמה — במקום השתיקה שהייתה אופיינית לה בעבר.

כאבי הגרון כנראה קשורים לפסיכוסומטיקה של רגשות מודחקים, ומהווים ביטוי לכך שהרגש מתחיל לעלות לפני השטח.

מרשם:

מתן SIL 30C פעם בשבוע 3 שבועות

---

6 שבועות מתחילת הטיפול

כדי להמשיך בניתוח בצורה שיטתית יותר ולא ללכת לאיבוד, אשתמש בקיצורים שלמדתי מג'רמי שר.

קיצור	משמעות	צבע
CS	Cured Symptom
SS	Same Symptom
OS	Old Symptom
NS	New Symptom
Amel	Amelioration
Agg	Aggrevation

המצב הנוכוחי:

מצב פיזי: — כאבי הבטן נשארים ברמה של 4 מתוך 10.

— מופיעים לעיתים עוויתות בבטן עם בכאב ברמה 6–7, כ־10 התקפים ביום, כל אחד נמשך 5–10 דקות. (AMEL)

— בזמן ההתקף הנערה מתכופפת קדימה. (NS)

— מתלוננת על חולשה כללית: לאחר מאמץ גופני קל מופיעים סחרחורת, החשכה בעיניים והזעה קרה ודביקה. (OS)

— לדבריה, מצב זה אינו קשור לכאבי הבטן — הוא קיים כבר שנה האחרונה וכעת מפריע לה יותר מהכאב הבטני.

— הגדלה של קשרי לימפה בצוואר. (AGG)

— הציסטה מאחורי האוזן השמאלית נעלמה (יש!). (CS)

— גודש באף ללא הפרשה. (OS)

— תחושת גוש בחלק העליון של הקיבה המלווה בבחילה. (NS)

— הרבה קשקשים בקרקפת. (OS)

מצב מנטלי:

 — ממשיכה לכסוס ציפורניים.

 — אינה רוצה ללכת לבית הספר

— משעמם לה שם

. — אוהבת לצפות בסרטי אימה.

 — נרדמת מאוחר

— אינה רוצה ללכת לישון.

מצב כללי:

 — הופיע רצון מובהק למזון מלוח

— שותה רוטב סויה. (NS)

 — החולשה הכללית נמשכת. (SS)

 — תחושת צמא אינה קיימת. (NS)

ניתוח:

 שינויים משמעותיים במצבה של המטופלת:

1. כאבי הבטן ממשיכים עם מגמת שיפור, אך אופיים השתנה — כעת ניתן למנות את מספר ההתקפים של הכאב החזק. אני רואה בכך סימן חיובי.

2. הציסטה שמאחורי האוזן נעלמה.

3. השתנתה תגובת המטופלת לכאב: במקום למשוך את הברכיים אל הבטן היא כעת מתכופפת קדימה.

4. התלונה העיקרית השתנתה — במקום להתמקד בכאבי הבטן, המטופלת מתלוננת כעת בעיקר על חולשה כללית, סחרחורת והחשכה בעיניים.

5. הופיע שינוי נוסף בסימפטומים הכלליים: רצון חזק למלוח והיעדר תחושת צמא.

מסקנה:

 מכיוון שהדגשים השתנו, וכעת הנערה מתלוננת יותר על מצבה הכללי — שבו אין שיפור, כדאי לשקול שינוי בגישת הטיפול. השינוי במודליטיס ובחשקים מחזק את הכיוון הזה.

החלטתי לנסות שוב להתמקד במיאזמה שהנערה מציגה סימנים המתאימים לה — המיאזמה הטוברקולינית.

התסמינים התומכים בכך:

• התקפים פתאומיים — מתחילים ונפסקיים בפתאומיות, מאפיין טיפוסי של המיאזמה הטוברקולינית.

• חיבה לצפייה בסרטי אימה.

• הציסטה נעלמה, אך קשרי לימפה צוואריים מוגדלים.

• 
  

מרשם:

Tuberculinum 200C  מנה אחת

---

6 שבועות + יום 1 מתחילת הטיפול

ביום שלאחר נטילת Tuberculinum 200C החלה הווסת. לאחר ארבעה ימים התחזקה תחושת ה"גוש" בקיבה (ללא בחילה), מה שהקשה על אכילה.

מרשם:

 להמתין לסיום הווסת + 48 שעות.

---

8 שבועות מתחילת הטיפול

המצב הנוכוחי:

הכאבים בבטן פחתו באופן משמעותי, מצב הרוח השתפר.

מרשם:

להמתין עוד שבועיים.

---

10 שבועות מתחילת הטיפול

המצב הנוכוחי:

בטן:

הכאבים ירדו לרמה של 2–3 ‏(Amel).

 5 התקפים של עוויתות ביום, עם כאב ברמה 4–5 ‏(Amel). 

כשכואב — קשה לה מאוד להיות בקרב אנשים: "אני נחנקת" ‏(NS).

תלונות נוספות:

• החשכה בעיניים מופיעה רק במעבר משכיבה לעמידה ‏(Amel).

• מצליחה להירדם מוקדם יותר ‏(Amel).

• ממשיכה לכסוס ציפורניים ‏(SS).

• מתלוננת על קוצר נשימה בזמן ריצה ‏(SS).

• אוהבת לרוץ — זה עוזר לה כשהיא עצבנית ‏(AMEL).

• מתעצבנת כשהחברה מבטלת פגישה: "בא לי להרביץ לה" ‏(AMEL).

הערה:

שני הסימפטומים האחרונים סומנו אצלי כהטבה, משום שהפעם המטופלת הצליחה לנסח במילים את מצבה הרגשי ולחבר אותו לסיטואציות בחיים.

זהו שינוי משמעותי ברמת הבריאות שלה, מפני שהוא מעיד על שיפור בקשר שבין הגוף לנפש.

וכאשר אנו הופכים להיות שלמים ומחוברים יותר בכל הרבדים שלנו — אנו נעשים בריאים יותר.

ניתוח:

שיפור ברור בכל הרמות.

נוצר החיבור בין הגוף לנפש — הנערה מתארת קשר פסיכוסומטי לכאב: נחנקת בקרב האנשים כשהבטן כואבת.

היא מבטאת רגשות, מזהה וקוראת בשם את הכעס והתוקפנות כלפי חברתה.

נרדמת בקלות רבה יותר.

מסכנה ביניים:

טיפול עובד ממש טוב והתלבטתי האם לחכות עוד או לתת לה רמדי. כדי לקבל החלטה שאלתי האם הדינמיקה של השיפור ממשיכה או שהיא נעצרה. המטופלת ענתה שהשיפור בכאבי הבטן נעצר בשבוע האחרון ולכן החלטתי לעשות רפרטוריזציה ולבדוק באם יש רמדי שכדאי לרשום אותה.

רפרטורי:

מרשם:

נדרשת רמדי ממיאזמת TUB.

בוחרת Phosphorus 30C פעמיים ביום במשך יומיים רצופים.

---

12 שבועות מתחילת הטיפול

המצב הנוכוחי:

• כאבי הבטן פחתו עוד יותר – AMEL

• החולשה וההחשכה בעיניים פחתו בכ־20% – AMEL

• לאחר ויכוח עם האב הופיעה כאב ראש – OS

• 
  

מרשם:

 Natrum muriaticum 200C

תוצאה לאחר מספר שעות: כאב הראש חלף – CS

---

13 שבועות מתחילת הטיפול

המצב הנוכוחי:

• הבטן כבר לא כואבת בכלל — CS

• קשרי הלימפה גדלו עוד יותר — AGG

• 
  

מרשם:

 מעקב בעטד שבועיים

---

המשך הטיפול:

במהלך ששת החודשים שלאחר מכן לא חזרו כאבי הבטן כלל.

הטיפול נמשך, והסימפטומים ממשיכים להשתנות — בכל פעם עולים אל פני השטח ביטויים מודחקים קודמים.

בהתאם לשינויים אני מחליפה רמדיס.

עם זאת, ניכרת מגמת שיפור יציבה בכל הרמות: פיזית, רגשית ומנטלית.

בשלב מסוים הנערה חשה שוב חולשה, ואז התברר שחלה הטבה בתפקוד בלוטת התריס והמינון של התרופות שקיבלה הפך לגבוה מדי.

ברגע שהפחיתו את המינון — מצבה השתפר.

---

סיכום:

זה דוגמה למקרה מורכב שצריך לפרום כמו כדור חוטים:

 שנים של דיכויים, תורשה מורכבת, קשיים במערכת המשפחתית שהובילו לגירושי ההורים, וקשר לא בריא עם האב.

 אתה מושך בחוט אחד — ויחד איתו יוצאים חוטים נוספים.

במקרים כאלה יש צורך להחליף רמדיס בהתאם לשכבות החדשות שנחשפות במהלך הטיפול.

לצפות למצוא רמדי אחת שתפתור הכול בבת אחת — זה חסר טעם: יש יותר מדי שכבות של דיכויים, מתחים ותסמינים סמויים.

וגם ריבוי מיאזמות.

בהתחלה עשיתי טעות: נתתי Calcarea phosphorica מתוך מחשבה על הטיפוס הטוברקוליני של הנערה. אבל אז התברר שהמיאזמה הפעילה לא הייתה טוברקולינית אלא סיקוטית — ולכן הרמדי גרמה לתגובה חזקה מדי ולכאבים בחזה.

טעיות - הן חלק מניהול המקרים לכן חשוב לעבוד עם מנות בודדות - ככה יש סיכוי גדול יותר לנטרל את ההשפעה של הרמדי.

סבלנות — גם של ההומאופת וגם של המטופל — ושיטתיות הם המפתח להצלחה.