טיפול הומאופתי — זה לא רק בחירה של הרמדי הנכונה.
וזה בוודאי לא מסתכם רק במרשם הראשון, שעליו מדברים כל כך הרבה בסמינרים ובבתי הספר להומאופתיה.
הפרקטיקה האמיתית שלנו — היא המרשם השני.
דווקא הוא זה שקובע את הדינמיקה של המקרה, והוא זה שמחייב דיוק, חשיבה קלינית, ניתוח נכון של תהליך הריפוי וידע מעמיק נוסף.

בפועל, 90% מהעבודה שלנו — זה המרשם השני.

​

בעולם שבו אנחנו מוקפים יום־יום בפרוטוקולים, הבטחות מהירות ו"תכשירים ל..." — קל מאוד להתבלבל ולסטות מהדרך.
קל לחפש קיצורי דרך: ויטמינים לחיזוק המערכת החיסונית, תוספים לחיזוק העצמות, או כל דבר "שגם עוזר"...

אבל הדרך של הומאופת קלאסי אמיתי — שונה לגמרי.
זו דרך שבה אנחנו מפעילים את כוחות הריפוי הפנימיים של המטופל.

זו דרך שבה אנחנו עובדים עם מה שיש:
✔ עם מטופל אמיתי — ולא עם אוסף של איברים ומערכות.
✔ עם מקרה אמיתי — לא עם פרוטוקול קבוע מראש כמו "ARNICA— בכל טראומה, PULSATILLA— לילד שרוצה רק את אמא, NUX_VOMICA — לאלכוהוליסטים ומכורים".
✔ עם הדינמיקה האמיתית של התהליך — שבה לא תמיד הכול קורה מהר או בצורה ליניארית.

​

לכן התאמת הרמדי — זו לא פעולה חד-פעמית ולא מבחן על ידע במטריה מדיקה.
זה תהליך שדורש מבט כנה על המקרה, מוכנות לפקפק, ללמוד, לדייק ולדון בטעויות.
המקצוע שלנו דורש צמיחה מתמדת, בחינה מחודשת ושיתוף הדדי בידע ובניסיון.

​

בפרק הזה אני חולקת:
✔ לא רק איך אני בוחרת רמדיס, אלא איך אני נשארת נאמנה לפילוסופיה של ההומאופתיה גם כשהכול מסביב דורש תוצאה מיידית.
✔ את הטעויות שעשיתי ואת התובנות שלמדתי מהן.

✔ תובנות על המרשם השני — כי שם בדיוק מתבטאת המיומנות האמיתית של ההומאופת
✔ דרכים לפתח חשיבה קלינית ויכולת באמת לראות ולשמוע את המטופל.
✔ דוגמאות ממקרים אמיתיים וניתוחים קליניים.
✔ ועוד הרבה דברים נוספים שאני מאמינה שיוכלו לעזור לכם בפרקטיקה היומיומית שלכם.

​

אני בעצמי ממשיכה ללמוד ולהתפתח, ומקווה שהניסיון שלי יעזור גם לכם להיות הומאופתים טובים יותר — כדי לעזור לאנשים ולכוון אותם חזרה לדרך הבריאות.